שלומות פסיכולוגית

הממצאים מעידים כי קידום בריאות נפשית חיובית הוא ללא ספק תהליך חיובי, אך מה בדיוק מרכיב את התהליך החיובי הזה נחקר במחקרים רבים במשך שנים רבות ונבחנו מגוון כלי מדידה. במחקרים שונים של מדידת התערבויות לקידום בריאות נפשית נעשו שימושים במספר סולמות במקביל, לדוגמא, במחקר Midlife in the United States (MIDUS) שנמשך כעשור והיווה בסיס למודל ההמשכיות הכפולה (ראה מאמר בריאות נפשית חיובית) נעשה שימוש בסולם המדידה שלומות פסיכולוגית ובמקביל, שביעות רצון מהחיים, חוסן, רווחה חברתית ומדידת מחלת נפש (Keyes, 2005). כך שקיימת ספרות נרחבת על עוצמתם של מבני הליבה כגון מסוגלות עצמית, תחושת שליטה, הערכה עצמית, חוסן וכושר התאוששות, תמיכה חברתית וסביבות תומכות, אשר יושמו בהצלחה בכל הספקטרום של התערבויות בריאותיות לקידום בריאות ונפש, אך טרם הוגדר כלי מדידה ספציפי. קיימות הרבה הזדמנויות ללמידה ופיתוח משותפים סביב היישום של מבנים אלה עם אוכלוסיות שונות על פני תחומי העיסוק המגוונים .
תוכניות קידום בריאות נפשית בעלות מטרה כוללת של קידום השלומות ואיכות חיים במהותם המשמעות היא השגת בריאות נפשית חיובית שתורמת לתחושת שלומות ואיכות חיים במידה גבוהה. אז איך נדע לקדם את הבריאות הנפשית שלנו? ראשית, עלינו להבין כיצד למדוד את מידת הבריאות הנפשית החיובית שלנו כל מרכיביה. מחקרים שניסו למדוד בריאות נפשית חיובית מנו 13 מדדים מוצעים של בריאות נפשית חיובית המבוססים על אותו אופן שבו דכאון מג’ורי מורכב ממדים של חוסר תפקוד או תפקוד שלילי, כך הוצע כי גם על בריאות נפשית חיובית להיות מורכבת מתסמינים של תפקוד חיובי. במחקריו Keyes (2005,2007) מבסס מודל תיאורטי רב מימדי של שלומות פסיכולוגית – Psychological Wellbeing, המודל נלקח מנקודות התכנסות בתיאוריות קודמות של התפתחות במהלך החיים, תיאורים קליניים של תפקוד חיובי ותפיסות בבריאות הנפש.

המודל כולל שישה מרכיבים ברורים של בריאות פסיכולוגית:

קבלה עצמית – מרכיב זה מדבר על היכולת שלנו לנהל גישה חיובית כלפי עצמנו. מי שבעל קבל עצמית גבוה יכיר ויקבל היבטים מרובים על עצמו לקבות התכונות הטובות והתכנות הפחות טובות. ירגיש חיובי עם העבר שלו ויקבל את הטעויות שלו. מי שאינו חזק במרכיב הזה ירגיש תחושת חוסר סיפוק מעצמו, הוא לא יהיה מרוצה מעצמו ויהיה מאוכזב מעצמו ומעברו. הוא יהיה לרוב טרוד מתכונות אישיות מסוימות שיש לו ויחייה בתחושה תמידית של רצון להיות מישהו שונה.

שליטה סביבתית – הכוונה במרכיב זה היא לתחושת היכולת שלי לנהל את חיי, אני ארגיש תחושה של מיומנות לנהל את סביבת חיי וזה יעניק לי תחושת שליטה במתנהל בחיים. אנשים שהן בעלי תחושה של שליטה סביבתית ירגישו שהם שולטים במגוון מורכב של פעילויות חיצוניות, פועלים באופן יעיל בהזדמנויות מסביבם, בעלי תחושה של מסוגלות לבחור וליצור קשרים שמתאימים לצרכים ולערכים האישיים שלהם. מי שאינו חזק במרכיב זה, ירגיש שהוא מתקשה לנהל עניינים יום יומיים, שהוא אינו מסוגל לשנות או לשפר את מה שקורה בסביבתו, שהוא אינו מודע להזדמנויות שיש לו מסביבו ובכך בעצם הוא יתנהל בחייו כחסר תחושת שליטה במתנהל בחיים.

מטרה בחיים – במרכיב זה באה ליידי ביטוי האמונה שהחיים שלי הם בעלי משמעות. אנשים שהם בעלי תחושה של מטרה בחיים ירגישו שיש להם מטרות בחיים ותחושת מכוונות, שיש משמעות לחיים בהתייחסות לדרך שעשו בעבר ועד הרגעים בהווה. אנשים אלו מחזיקים באמונות שנותנות תכלית לחיים, מטרות ויעדים למימוש. מי שאינו חזק במרכיב זה ירגיש חוסר תחושת משמעות בחיים ללא מטרות ויעדים, תחושה של חוסר כיוון כללי בחיים והוא אינו מחזיק באמונות שנותנות לחיים משמעות.

אוטונומיה – מרכיב זה מתייחס לתחושת העצמאות והגדרה העצמית שלי. אנשים שהם בעלי תחושת אוטונומיה גבוהה ירגישו שהם מסוגלים לעמוד בפני לחצים חברתיים לחשוב ולפעול בדרכים מסוימות, מווסתות התנהגות מבפנים, הם מעריכים את עצמם לפי אמות מידה אישיות. אלו שפחות מרגישים תחושת אוטונומיה יהיו מודאגים מהציפיות וההערכות של אחרים, יסתמכו על שיפוטיות של אחרים כדי לקבל החלטות חשובות, הם יתאימו את עצמם ללחצים חברתיים ויחשבו ויפעלו על פי אלו.

צמיחה אישית – מרכיב זה מתייחס לתחושה של שיפור עצמי ומימוש הפוטנציאל האישי, פתיחות לחוויות חדשות ולתחושת מתמשכת של התפתחות אישית. אנשים בעלי תחושה של צמיחה אישית יראו את עצמם כצומחים ומתרחבים בהיבטים אישיים, הם ישאפו לשיפור בעצמי גם באמצעות התנהגות לאורך זמן והם ישתנו בדרכים המשקפות יותר את העצמי. אנשים שפחות מייחסים לעצמם תחושת של צמיחה אישית יחוו סטגנציה אישית, תחושה של קיפאון, חסר תחושת שיפור או התרחבות לאורך זמן, הם ירגישו משועממים וחסרי עניין בחיים והם ירגישו שאינם מסוגלים לפתח גישות או התנהגויות חדשות.

המרכיב האחרון במדד של שלומות פסיכולוגית בא ליידי ביטוי בתפיסות החברתיות שלנו, זהו מדד חברתי שמתייחס לתחושות העולים מהיחסים שלי עם אחרים.

יחסים חיוביים עם אחרים – מרכיב זה מתייחס לאנשים שמקיימים יחסים מספקים ואיכותיים עם אחרים, מערכות היחסים חמות, בעלות אמון בין אישי, הם ירגישו שהם גם בעצמם דואגים לרווחתם של אחרים, ייחסו לעצמם יכולת אמפתית חזקה המבוססת על יחסי תן וקח. אלו שאינם חווים מערכות יחסים חיוביות עם אחרים יחוו מיעוט מערכות יחסים חמות ומספקות, הם יתקשו להרגיש חום, פתיחות ואכפתיות מאחרים וכלפי אחרים. הם ירגישו בודדים ומתוסכלים ממערכות יחסים ולכן גם לא יהיו מוכנים לעשות פשרות על מנת לשמור ולטפח מערכות יחסים עם אחרים.

(Keyes, 2005; Ryff & Keyes, 1995)

שלומות פסיכולוגית היא בו זמנית היעדר אלמנטים שליליים של בריאות הנפש כמו דיכאון, חרדה, כעס ופחד – ובמקביל, נוכחות של אלמנטים המאפשרים בריאות נפשית חיובית. ממד זה לוקח בחשבון גם מדדים סובייקטיביים וגם מדדים אובייקטיביים בקבוצה רחבה יותר של תחומים ובכך, כולל באופן מקיף קריטריונים להערכתה של בריאות נפשית חיובית.