בריאות נפשית חיובית

ההגדרה של ארגון הבריאות העולמי לבריאות הנפש:
“מצב של רווחה שבו הפרט מממש את יכולותיו שלו, מתמודד עם הלחצים הרגילים של החיים, פועל בצורה פרודוקטיבית, פורה ותורם לקהילה שלו”
(WHO 2001, עמ’ 1)

הגדרה זו מדגישה את ההיבטים השונים של בריאות נפשית חיובית, לרבות שלומות פסיכולוגית ((Psychological Wellbeing, ויסות רגשי, פיתוח מיומנויות לניהול החיים, מיקסום הפוטנציאל של האדם, השתתפות ותרומה לחברה. לעתים קרובות המונח בריאות נפשית אינו מובן כראוי ומתפרש כמושג המתייחס להבראת החולי הנפשי. כיום, שירותי בריאות הנפש ואנשי מקצוע רבים בתחום בריאות הנפש עוסקים בטיפול בהפרעות נפשיות ולאו דווקא בבריאות הנפשית כשלעצמה. הרעיון של בריאות נפשית חיובית הוא יותר מהיעדר תסמינים של הפרעה נפשית.  הרעיון מובא מתוך פרספקטיבה הוליסטית. פרספקטיבה שמקיפה את היכולות להתפתח מבחינה פסיכולוגית, רגשית, אינטלקטואלית, פיזית, חברתית ורוחנית. 

לאורך השנים ספרות בבריאות הנפש התמקדה בעיקר במחקר וטיפול בהפרעות נפשיות. הופעתה של הפסיכולוגיה החיובית הביאה להתמקדות רבה יותר בחקר התפקוד האנושי האופטימלי, בלימוד מבנים פסיכולוגיים חיוביים ובמושג בריאות נפשית חיובית כישות המובדלת מהפרעה נפשית ויותר מהעדרה (Seligman and Csikszentmihalyi 2000; Seligman et al. 2005).  

ניתוח הממצאים ממחקר אורך לאומי של בריאות ורווחה שנעשה באמצע החיים (גיל 24-74) בארצות הברית נקרא: Midlife in the United States (MIDUS) . בחלקו הראשון, המחקר נערך על פני עשר שנות מעקב בין שנים 1995-2005 וסיפק הערכה פורצת דרך של גורמים פסיכולוגיים. תוצאותיו תמכו במודל ההמשכיות הכפולה של Keyes (2005). (ראה תרשים 1).

המודל מציג מבנים של ‘בריאות נפשית’ ו’מחלת נפש’ כשייכים לשני ממדים נפרדים אך תואמים. כאשר רצף אחד מייצג נוכחות של בריאות נפשית חיובית והשני מצביע על נוכחות או היעדר של הפרעות נפשיות. במודל הרציפות הכפולה, היעדר מחלה נפשית אינו מרמז על נוכחות של בריאות נפשית חיובית ונוכחות של בריאות נפשית חיובית אינה מרמזת על היעדר מחלה נפשית. נתוני המחקר מצביעים על כך שכ-50% מהאוכלוסייה הבוגרת הכללית בריאה נפשית ברמה בינונית, 17% ברמת שגשוג, 10% ברמת דעיכה ו-23% נוספים עומדים בקריטריונים לאבחון הפרעות נפשיות כמו דיכאון. נתונים אלה מלמדים כי בעוד שרוב האוכלוסייה הבוגרת מדווחת על העדר הפרעות נפשיות, אחוז קטן בהרבה מדווח על בריאות נפשית טובה או משגשגת. 

מחקריו של Keyes  מראים כי גם בהשוואה לאלה שמשגשגים, למבוגרים בריאים מבחינה נפשית אך ברמת דעיכה יש פגיעה פסיכו-סוציאלית משמעותית ובריאות גופנית ירודה יותר, פרודוקטיביות נמוכה יותר ומגבלות על חיי היומיום. ניתוח הנתונים מראה שהבריאות הנפשית של אנשים היא דינמית לאורך זמן (כלומר, הם יכולים להיכנס ולצאת מרצף הבריאות הנפשי או המחלה) וכי אובדן של בריאות נפשית טובה, משגשוג לבינוני ומבינוני לדעיכה, מעלה את השכיחות של מקרים חדשים של הפרעה נפשית לאורך זמן. נתונים אלו תמכו בצורך בקידום בריאות נפשית של האוכלוסייה כהגנה מפני אובדן בריאות נפשית טובה והפחתת הסיכון למחלה נפשית עתידית.