קידום בריאות נפשית

קידום בריאות נפשית רלוונטי לא רק לאוכלוסיות בריאות מבחינה נפשית אל  גם עבוראנשים החווים בעיות והפרעות נפשיות. רלוונטיות זו בא ליידי ביטוי ביצירת סביבות תומכות, הפחתת סטיגמטיזציה ואפליה, ותמיכה ברווחה החברתית והרגשית. בריאות הנפש היא חלק בלתי נפרד מהבריאות הכללית ולכן היא רלוונטית לכולם. תחום קידום בריאות נפשית מתמקד בשיפור הסביבה החברתית, הפיזית, התרבותית והכלכלית הקובעת את הבריאות הנפשית של אוכלוסיות ויחידים.  

השגת בריאות נפשית חיובית מהווה משאב לחיי היומיום המאפשר לנו לנהל את חיינו בהצלחה. כמשאב, בריאות נפשית חיובית תורמת לתפקודם של יחידים, משפחות, קהילות וחברה ולכן קיים הצורך בביצוע פעולות לקידום הבריאות נפשית כיחידים וכחברה.

 הצורך לטפל בבריאות הנפש כחלק אינטגרלי משיפור הבריאות והרווחה הכללית אושר בבירור בתוכנית הפעולה העולמית של WHO לבריאות הנפש 2013–2020  (WHO Mental Health Action Plan ) (2013 ,WHO). הקשר בין בריאות נפשית ופיזית מובן יותר ויותר ולפיו בריאות גופנית לקויה מגבירה את הסיכון לבריאות נפשית לקויה, שכן לאנשים עם מצבי בריאות גופניים כרוניים יש שכיחות גבוהה יותר של הפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה מאשר לשאר האוכלוסייה, ובריאות נפשית לקויה מגבירה את הסיכונים לבריאות גופנית לקויה. רמות גבוהות יותר של בריאות נפשית חיובית או שגשוג נמצאו גם קשורות לבריאות גופנית משופרת ולהתנהגויות בריאותיות מגנות. לא ניתן להפריד את המושג בריאות נפשית מזה של בריאות כללית, שהוגדרה בתקנון ארגון הבריאות העולמי משנת 1946 כמצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מלאה ולא רק היעדר מחלה או פציעה. הגדרות שלאחר מכן המשיכו לתאר בריאות כמשאב לחיים וכמושג חיובי המדגיש משאבים חברתיים ואישיים, כמו גם יכולות פיזיות. כחלק מהבריאות השלמה גם בריאות נפשית הוגדרה כמשאב חיובי לחיים, התורם להון החברתי, האנושי והכלכלי של החברה כולה .

קידום בריאות נפשית שואב את הבסיס התיאורטי שלו ממספר דיסציפלינות מגוונות ומבוסס על מסגרות מושגיות ותיאורטיות מוצקות המספקות מודלים קוהרנטיים לתכנון, ביצוע והערכה של התערבויות. בבחינת מסגרות אלו, כדאי לעשות הבחנה בין הפרקטיקה של קידום בריאות נפשית לבין מניעת הפרעות נפשיות. שני תחומים אלה, על אף שהם קשורים בבירור וחופפים, מבוססים על מערכות שונות של עקרונות, ולפיכך, נוטים לפעול בתוך מסגרות מושגיות שונות. קידום בריאות נפשית מתמקד בבריאות נפשית חיובית ומטרתו העיקרית היא בניית כוחות פסיכו-חברתיים, מיומנויות ומשאבים ויצירת סביבות תומכות. לעומת זאת, תחום המניעה עוסק בעיקר בהפרעות נפשיות ספציפיות ומטרתו להפחית את ההמצאות, השכיחות או החומרה של בעיות ממוקדות, כלומר, תמותה, תחלואה ותוצאות התנהגות סיכון. לשני התחומים הללו יש נקודות מוצא שונות והם מבקשים להשפיע על תוצאות שונות. אולם בפועל, יש מכנה משותף רב בין שני התחומים, במיוחד בכל הנוגע למניעה ראשונית והתערבויות לקידום בריאות נפשית.

תרשים 2: ספקטרום ההתערבויות בבריאות הנפש Mental health intervention spectrum (2001 ,Barry).

המעגל השלם של ספקטרום ההתערבויות בבריאות הנפש -Mental health intervention spectrum (2001 ,Barry), (ראה תרשים 2) מתאר את קידום בריאות נפשית כחלק הגדול ביותר של המעגל בהתחשב ברלוונטיות האוניברסלית שלו ומצביע על השטח המרכזי המאחד בין ההתערבויות השונות כמי שבמרכזו אסטרטגיות לקידום שלומות ואיכות חיים.

פעילויות המניעה מזוהות עם שלוש קטגוריות עיקריות:

אוניברסלי- הכוונה לכלל האוכלוסייה.

נבחרים – מיקוד לאנשים או קבוצות הנחשבים בסיכון גבוה יותר. 

מזוהים – הכוונה ליחידים או קבוצות בסיכון גבוהה עם תסמינים מינימליים אך ניתנים לזיהוי של הפרעה נפשית.

תוכניות קידום, מניעה, טיפול ושימור, לכולן יש את המטרה הכוללת של קידום שלומות ואיכות חיים. בעוד שקטגוריות התערבות אלו שונות בבירור באוכלוסיות היעד שלהן, במטרות ההתערבות, בתוכן ובתהליך, הן עשויות לחלוק מרכיבי התערבות מרכזיים רבים שנגזרו ממבנים תיאורטיים בסיסיים.

אז כפי שנאמר בתחילת המאמר, תחום קידום בריאות נפשית עוסק בהשגת בריאות נפשית חיובית – Positive mental health ושלומות – Well-being. התחום מתמקד בבריאות נפשית חיובית על היבטיה השונים; שלומות, ויסות רגשי, יכולת לנהל את החיים, למקסם את הפוטנציאל, תחושת מסוגלות עצמית, העצמה, חוסן ועוד. עד לשנים האחרונות תחום הפסיכולוגיה מיקד באופן מסורתי את רוב מאמציו במחקר של פסיכופתולוגיה וכיצד למנוע אותה. בריאות נפשית על פי מודלים רפואיים הוגדרה על דרך השלילה, כהעדר מחלה נפשית. התחום החדש יחסית של פסיכולוגיה חיובית משלים גישה היסטורית זו על ידי מתן חלקה החסר של שלומות פסיכולוגית- Psychological Wellbeing וחוקר פרטים משגשגים, מוסדות וחברות – כדי להניב מודל תיאורי מלא של תפקוד פסיכולוגי בריא.

בריאות נפשית היא, אם כן, מהותית לבריאות טובה, רווחה ואיכות חיים, וככזו, צריכה להיות ממוקמת היטב בתוך סדר היום הרחב יותר של בריאות הציבור וקידום הבריאות ברמה לאומית וכן ברמה האישית של כל אחד ואחת מאיתנו. נכון לומר שאספקת אסטרטגיות והתערבויות לקידום בריאות נפשית דורשים פיתוח של מדיניות ופעולות בין-מגזריות המשתרעות מעבר למוקד הקליני והטיפולי של אספקת שירותי בריאות הנפש הנוכחיים. זאת בכדי לתת מענה לגורמים החברתיים הרחבים יותר של בריאות הנפש של האוכלוסייה. יחד עם זאת, נכון וראוי עוד יותר כי כל אחד מאיתנו יפעל על מנת לקדם את הבריאות הנפשית שלו.

כשם שמקפידים על קידום הבריאות הפיזית באמצעות אימונים, תזונה נכונה ושינה איכותית עלינו להקפיד על קידום הבריאות הנפשית שלנו באמצעות אימון קוגנטיבי, פיתוח כוחות נפשיים ומיומנויות רגשיות לא רק על מנת שנוכל להתמודד עם החיים אלא כדי שנוכל לנהל אותם על הצד הטוב ביותר עבורנו.